תגית: פרמקוקינטיקה

תרופות אנטי-היסטאמיניות הינן תרופות נפוצות לטיפול בתסמיני אלרגיה, אשר ניתן למצוא כתכשירים עצמאיים או בתכשירים משולבים המכילים חומרים להקלה על כאבים, חום ושיעול.
אחת מתופעות הלוואי המשמעותיות של חלק מהאנטי-היסטאמינים הינה טשטוש/נמנום, אך לא כל התרופות בקבוצה הזאת גורמות לתופעה הזו באותה מידה.
פוסט זה יעסוק בשאלה כיצד ניתן לדעת האם אנטי-היסטאמין מסויים גורם לטשטוש או לא ומהם הגורמים המבניים שמשפיעים על פעילות זו. בנוסף מופיעה תזכורת קצרה לגבי המבנה והתפקוד של מחסום הדם-מוח, וכן סקירה של מספר מצבים רפואיים שעבורם ישנה חשיבות לשאלה האם האנטי-היסטאמין מטשטש או לא.

בעיות בליעה (דיספגיה) יכולות להופיע אצל מטופלים ממגוון אוכלוסיות, החל מצעירים לאחר ניתוח במערכת העיכול העליונה, דרך מבוגרים לאחר אירוע מוחי וכלה בקשישים שחווים אותן כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. אל הקושי היומיומי באכילה ושתיה אצל מטופלים אלו עלול להצטרף קושי בנטילת תרופות דרך הפה, דבר שעלול להשפיע באופן ישיר על האיכות והיעילות של הטיפול התרופתי במטופל. האתגרים הרוקחיים במטופלים אלו כוללים התאמה של התכשיר התרופתי למצבו ויכולתו של המטופל, הדרכה לגבי אופן נטילה נכון על מנת למנוע פגיעה במערכת העיכול העליונה ומניעת פגיעה ביעילות הטיפול עקב שימוש בחומרים מסמיכים להקלה על הבליעה.
פוסט זה סוקר את האתגרים הללו ומתמקד בחשיבות ההערכה וההדרכה הרוקחית של מטופלים עם בעיות בליעה לטובת מתן טיפול תרופתי מותאם ויעיל.

מה ההבדל בין טבליות Rizatriptan Inovamed 10 mg וטבליות Rizatriptan Melt Inovamed 10 mg? התשובה בסטורי חדש של ‘רוקחות מעמיקה’.

משטר מתן של תרופה הינו המינון שבו ניתנת התרופה בתדירות מסויימת. לרוב התרופות קיימים משטרי מתן מקובלים על פי הנחיות היצרן, אולם במקרים מסויימים ניתן לשנות את משטר המתן בתגובה לשינוי פתופיזיולוגי, על מנת לשמור על יעילות הטיפול. פוסט זה מפרט את המשוואות הפרמקוקינטיות אשר קובעות את הריכוז הממוצע במצב יציב בפלסמה ואת ריכוזי השיא והשפל, וכיצד ניתן להשתמש בהן כדי להתאים את משטר המתן, שמורכב מפרמטרים שנקבעים על ידי הרופא המטפל, למצבים קליניים שונים שאינם בשליטתו כדי לשמור את ריכוז התרופה בדם בטווח הערכים הרצוי.

במהלך טיפול תרופתי כרוני המטופל עלול לשכוח או לא להיות מסוגל ליטול את התרופה בזמן המיועד. גם במהלך אשפוז בבית חולים תיתכנה סטיות ממשטר הטיפול מסיבות שונות. כתלות בסוג התרופה, המטופל או הצוות המטפל בו עשויים לחשוש מההשלכות של החסרת המנה ויפנו לייעוץ רוקחי בנוגע לשאלה כיצד כדאי לפעול במצב כזה.
למרבה המזל, עבור מרבית התרופות בשימוש קליני, ניתן לצפות את פרופיל הריכוזים בדם במהלך הטיפול באמצעות משוואות פרמקוקינטיות פשוטות. פוסט זה מתמקד בהשלכות של סטייה ממשטר הטיפול שנקבע על ידי הרופא, במקרה שהמטופל שוכח ליטול את המנה ובמקרה שהמטופל מחליט ליטול מנה כפולה על מנת לפצות על המנה שנשכחה.

שימוש בתרופות בהנקה הוא תחום טיפולי שעלול להיות מרתיע עבור רוב אנשי הצוות הרפואי שאינם עוסקים בו באופן יומיומי. קיימת התלבטות, לעיתים קשה, בין הצורך לטפל באם והחשש להזיק לתינוק היונק. ישנם מרכזי ייעוץ תרופתי המתמחים בייעוץ לגבי שימוש בתרופות בהיריון והנקה, ותמיד מומלץ לפנות אליהם, אבל מה קורה כאשר הם אינם זמינים? לא תמיד כדאי או ניתן לחכות עד הבוקר. פוסט זה מפרט כיצד ניתן לתת “עזרה ראשונה” בתחום הייעוץ התרופתי לאישה מניקה, עד לקבלת ייעוץ ממומחה.